חברת הסטארט אפ Effectivate מציגה בכנס Insurtech הבינלאומי פלטפורמת אימון קוגניטיבי
חכם לשימור וחיזוק יכולות הזיכרון של בני 55 ומעלה
הפלטפורמה תחסוך למבוטחים ולחברות הביטוח מיליוני שקלים בשנה
חברת הסטארט אפ Effectivate מציגה בכנס Insurtech Israel Global Summit הבינלאומי פלטפורמת אימון קוגניטיבי חכם לשימור וחיזוק יכולות הזיכרון של בני 55 ומעלה, שתחסוך למבוטחים ולחברות הביטוח מילוני שקלים בשנה. הכנס שמתקיים השבוע במלון הילטון בתל אביב, הוא פרי יוזמה משותפת של חברת כנס תערוכות בשיתוף קרן ההון סיכון FinTLV ו-Insurtech Israel.
אפקטיבט היא פלטפורמת אימון קוגניטיבי חכם לשימור וחיזוק יכולות הזיכרון של בני 55 ומעלה. המערכת מתמקדת בתפקודים המוחיים שנחלשים עם הגיל, ובאופן ספציפי בזיכרון עבודה, עיבוד מידע, תפקודי קשב ניהוליים וקשב חזותי. התרגילים כוללים מגוון פרמטרים שונים שמתעדכנים בזמן אמת בהתאם לביצועי המשתתף. האימונים מלווים בסרטונים ייעודיים המעשירים את עולם הידע של המשתמשים ואף מלמדים טכניקות זיכרון שימושיות ליום-יום, מה שמגביר את המוטיבציה להתמיד ולהתאמן. טכניקות הזיכרון פותחו בשיתוף עם ערן כץ, שיאן גינס לזיכרון, בכדי להגביר את אימוץ האימון הקוגניטיבי כהרגל קבוע בשגרת יומו של המשתמש.
שי גרנות, מייסד ומנכ"ל החברה, הוא בעל ניסיון עשיר במכירות ויזמות. אנה איזוצ'ייב, מייסדת שותפה ואחראית מדעית, בעלת תואר שני במדעי הקוגניציה והמוח מאוניברסיטת תל אביב. אנה בעלת ידע רב בעולם הקוגניציה, ניסיון במחקר כמותי ואיכותני, ותשוקה לשלב את הגילויים המדעיים העדכניים לתוך מוצר המשפר את איכות החיים.
החברה דוגלת בשילוב מעשי של מחקרים בתחום הקוגניציה ויישום שלהם במוצרים לשימוש אוכלוסיית היעד, תוך פיתוח אלגוריתמים מתקדמים והתאמה של התוכן המוצג לכל משתמש באופן אישי. מחקרים שונים מתחום הקוגניציה מוכיחים את התרומה של אימון ושימור קוגניטיבי כמשפר אורח חיים וזיכרון באוכלוסייה בכלל ובקרב הגיל השלישי בפרט. לצד זאת, החברה שואפת לענות על הצורך של הקהילה הרפואית והאבחונית בניטור ומעקב אחר מטופלים מאובחנים ולהקל על עבודתם באמצעות הצגת תמונת מצב מלאה לגבי מצבו הקוגניטיבי של המטופל.
העלייה בתוחלת החיים האריכה משמעותית את תקופת החיים שאנשים נמצאים בה לאחר הפרישה מעולם העבודה. לפי הערכות, מדובר בלא פחות מ-20 שנות חיים הצפויות לאדם לאחר פרישתו. כ-75% מהאנשים הפורשים מעבודה הם עצמאיים ויכולים לאמץ אורח חיים שיאפשר בריאות טובה יותר ואיכות חיים משופרת ומשמעותית. כיום בישראל חיים יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים, ומספרם צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות, כאשר קצב הגידול במספרם של בני ה-75+ ומעלה הוא 6% בשנה בממוצע.
גיל ארזי, שותף מייסד בקרן הון סיכון FinTLV Ventures: "התארכות החיים (Longevity) ושנות החיים הבריאות (Healthy Lifespan) הינן אחד הטרנדים המשמעותיים ביותר בעולם הביטוח. חברות הביטוח כולן עוסקות באיתור ויצירת פתרונות למניעת הזדקנות, למניעת כניסה למצבים סיעודיים ומחלות קשות. ביחד עם התקדמות משמעותית בתחום מהבחינה המחקרית והרפואית, פתרונות כמו Effectivate מהווים הזדמנות נפלאה לשיתופי פעולה עם חברות ביטוח גלובליות המתמודדות עם סוגיית אריכות החיים".
נתונים על נפילות בישראל:
שיעורי האשפוז של גילאי 65 ומעלה גדולים פי שלושה ויותר משיעורי האשפוז בקרב כלל האוכלוסייה, כאשר כ-350,000 אזרחים ותיקים בישראל נופלים מידי שנה – 1,000 איש מידי יום. העלות הכלכלית הכוללת למשק הישראלי הנובעת משברי צוואר הירך בזקנים נאמדת ב- 1.1 מיליארד ש"ח לשנה. היות ו-95% משברי צוואר הירך נגרמים על ידי נפילה, העלות של נפילות בהיבט זה בלבד מגיעה ליותר ממיליארד שקלים בשנה בישראל. העלויות לא עוצרות שם: לרוב, נפילה מהווה חוליה ראשונה בשרשרת ההתדרדרות התפקודית, אשפוז, צורך בשיקום והיערכות בני המשפחה והקהילה (מתוך: דו"ח הוועדה המשותפת בנושא בניית תוכנית אב-לאומית בתחום הזקנה, הכנסת העשרים, 2018). בארצות הברית, העלות של נפילות לא קטלניות מגיעה ל-50 מיליארד דולר בשנה (מקור: CDC, לינק), כאשר הרוב המכריע של העלויות מתגלגל לפתחן של חברות הביטוח. אך יש מה לעשות, שכן חלק ניכר מן הנפילות ניתנות למניעה.
חלק מהסיבות הגורמות לנפילה היא פגיעה בתפקודי הקשב, האחראיים ליכולת להבחין במכשולים ולהתאים את התגובה במהירות. התפקודים הקשביים, כמו הרבה תפקודים מוחיים אחרים, מתחילים להיחלש באזור גילאי ה-30. ההידרדרות מואצת לקראת שנות ה-50, ופרישה מהעבודה עשויה אף להאיץ את ההידרדרות. אחד הגורמים הממתנים, שאף הוכר ככזה על ידי האגודה העולמית לאלצהיימר, הוא אימון קוגניטיבי, כלומר איתגור שיטתי של אותם תפקודים הנחלשים עם הזמן. ואכן, מחקרים מצאו שאימון קוגניטיבי משפר היבטים ביציבה שקשורים לנפילות, וגם הלכה למעשה ממש מוריד את הסיכוי ליפול (לינק, לינק, לינק).
דמנציה ו-MCI:
ירידה קוגניטיבית תלויית-גיל, למרות שהיא טבעית וצפויה, עלולה גם להוביל להתפתחות של מחלות כגון דמנציה. כיום בעולם ישנם כ-50 מיליון חולי דמנציה, עם עלות משוערת של כ-8 מיליארד דולר בשנה, והמספרים צפויים לעלות ל 150 מיליון חולי דמנציה עד 2050. בישראל יש למעלה מ-120,000 איש שלוקים בדמנציה (מתוך: דו"ח הוועדה המשותפת בנושא בניית תוכנית אב-לאומית בתחום הזקנה, הכנסת העשרים, 2018); גם העלויות הללו משולמות, מן הסתם, על ידי חברות הביטוח. בישראל המספרים הינם קטנים יותר אך כבר עם עלויות שמכבידות על חברות הביטוח. ניתן להקטין את העלויות על ידי התערבות מוקדמת – או כאשר האדם עודו בריא, או בשלבים המוקדמים של המחלה.
השלב הראשוני של דמנציה מכונה MCI (קיצור של mild cognitive impairment). כ-50% מהמאובחנים עם MCI ידרדרו לדמנציה, מה שאומר שכ-50% מהמאובחנים יכולים לחזור לטווח התיפקוד התקין. גם כאן, כמו בנושא הנפילות, מחקרים מצאו כי אימון קוגניטיבי אכן יכול לשפר את תפקודם של המטופלים (Hill et al., 2017; Valenzuela & Sachdev, 2009).
שני המקרים הללו מתכנסים לתובנה שחברות ביטוח שהשכילו לאמץ פרספקטיבה של מניעה הן מי שישלמו פחות: מבוטחים המקבלים כלים להזדקנות בריאה ופעילה הינם בעלי סיכוי גבוה יותר להמשיך לנהוג, להתמיד בשגרת חייהם החברתיים, ולשמור על עצמאות, ובעלי סיכוי נמוך יותר להתאשפז או להפוך לסיעודיים. חברות ביטוח היום מבינות שהן לא רוצות רק לשלם על מי שנפגע אלא הן רוצות למנוע את הפגיעה העתידית. העלויות המושתות על חברות הביטוח בהיבט של בני הגיל השלישי צפויות רק לגדול בשנים הבאות, בהינתן הצמיחה של אוכלוסייה זו. עבור חברות הביטוח שרוצות להקטין את הוצאותיהן, כלי התערבות ומניעה מוקדמת צפויים לשחק תפקיד משמעותי מאד.
